מבע חינוכי

יצירת מרחב בניהול עצמי במערכת החינוך

מאת תומר אושרי

מבוא

'מרחבים בניהול עצמי' הינו מודל עבודה המאפשר למנהל או מורה יכולת להעניק מרחב אוטונומי בתוך גבולות ברורים הנקבעים מראש למורים או לתלמידים בבית הספר. מודל זה נוסה בהצלחה כשיטה פדגוגית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, המאפשרת אוטונומיית למידה במספר בתי ספר ברחבי הארץ, והראה כי שימוש במודל זה מעודד בקרב תלמידים מוטיבציה פנימית, נכונות ללקיחת אחריות ותחושת שייכות.

המודל נוסה בהצלחה בבית ספר תיכון ממלכתי גם כמבנה ארגוני המאפשר אוטונומיית פעולה לכל אחד מהמורים בתוך הגבולות שהוגדרו לו מראש. מבנה ארגוני זה יצר תחושת שייכות בקרב המורים, אקלים עבודה חיובי וקרקע פורייה ליזמות ולחדשנות.

מטרות המודל

  1. שינוי מרחבי פדגוגיה בית ספרית מהוראה לינארית ללמידה מתוך סקרנות ומוטיבציה פנימית בהובלת התלמידים.
  2. העצמה ופיתוח מיומנויות הלמידה והמסוגלות העצמית של התלמידים.
  3. יצירת אקלים מעודד יזמות בקרב התלמידים והצוות חינוכי, ומגביר את תחושת השייכות שלהם לבית הספר.
  4. שילוב כלים חדשניים מתוך 'פדגוגיה מוטת עתיד' לצוות החינוכי בדגש על יכולות ליווי והנחייה.
  5. פיתוח תפיסה ארגונית המאפשרת מרחבי פעולה מוגדרים לכל חברי הקהילה הבית ספרית.

יתרונות המודל

יתרון ראשון של המודל טמון במתן אפשרות גמישה ומותאמת לקיום אוטונומיה המאפשרת למידה התנסותית ויצירתית, בניגוד לאופן הלימוד הקווי שקיים היום בהרבה בתי ספר. יתרון זה מתבסס על התאמת המסגרת לכל מרחב שייבחר על ידי הצוות החינוכי או השחקנים האחרים במערכת. כך, מרחב אוטונומי יכול להיות שיעור בכיתה או פרויקט למידה חודשי. הוא יכול להיות הטיול השנתי או אירוע סיום שנה. הוא יכול להיות במסגרת בית הספר או מרחב אוטונומי הניתן למפקחים בעבודתם. המרחב יכול להתאים לכל אחד מהשחקנים במערכת, המותאם להם כ'חליפה אישית'.

יתרון נוסף של מודל זה הוא העיקרון הפשוט שלו – מרחב אוטונומי בתוך ארבעה גבולות מוגדרים. עקרון המודל הפשוט יכול להקל על השחקנים במערכת ולמנוע שיח המעצים את המורכבות שבהתנהלות מול חוקים מסורבלים ומרובי הנחיות, שאינם מאפשרים גמישות, התאמה ושפה משותפת נחוצה במערכת גדולה כמו מערכת החינוך. בנוסף, מרחבים בניהול עצמי יכול להיות מודל פשוט וברור גם ככלי מניע לעבודה משותפת של צוותי משימה ולמידה בתוך בית הספר.

היתרון החשוב ביותר טמון בהבנה כי אם אנו רוצים תלמיד אוטונומי הלומד מתוך סקרנות, מתבונן בעולם, מבין אותו ורוכש מיומנויות למידה בתהליך חינוכי מותאם לו, עלינו לתת לו את מרחב הצמיחה האישי שיעצים אותו.

פירוט המודל

המרחב האוטונומי במודל תחום בארבעה גבולות המהווים מסגרת היוצרת מרחב המאפשר יצירה, התפתחות וצמיחה.

גבולות

הגבולות צריכים להיבחר באופן ספציפי בהתאם לאנשים, למקום ולזמן בהם מוגדר המרחב האוטונומי. האותנטיות יכולה לבוא לידי ביטוי עמוק רק אם גבולות המרחב ייבחרו בקפידה ובהתאמה מדויקת. עם זאת, ישנם ארבעה תחומי-על המהווים לתפיסתי גבולות מומלצים היכולים לסייע בצורה מיטבית בהגדרת מסגרת המרחב האוטונומי. אלו הם גבולות הבסיס אותם נדרש לפרט לנוכח הצרכים האישיים והארגוניים הקשורים לאפיון גבולות המרחב הנבחר.

 

ארבעת הגבולות במודל המרחבים בניהול עצמי הם:

  1. ביטחון ובטיחות
  2. חזון ומטרות
  3. ערכים ונהלים
  4. משאבים

גבול הביטחון והבטיחות הינו החשוב ביותר, מאחר ובכל מרחב בית ספרי קיימות סכנות בתפעול היומיומי וקיים הצורך לשמור על ביטחונם הפיזי והנפשי של חברי הארגון. בנוסף, על ידי העברת האחריות לאחד מחברי הארגון, מורים או תלמידים, מוביל המרחב לוקח סיכון בעצמו, ולכן יש לחדד גבול זה לפני כל העברת האוטונומיה באופן ברור ומובהק. האוטונומיה מאפשרת הגעה למקומות עליהם לא חשבנו תמיד מראש, ולכן גבול זה שומר על ביטחון המשתתפים במסגרת זו.

גבול החזון מסמן את הכיוון אליו בית הספר מתעתד ללכת או את האופק הכללי של הפרויקט הנבחר לביצוע בארגון כנגזרת מן החזון הקיים. גבול זה מאפשר חשיבה משותפת על המשך כיווני העשייה של הארגון, בשיתוף עם חלומותיו וחזונו האישי של חבר הארגון המקבל עליו את מסגרת האוטונומיה. המטרות המוגדרות בגבול זה הינן נגזרת של החזון, הפורטות את האופק הכללי למשימות בנות מימוש.

ערכי בית הספר ונהליו מהווים את הבסיס לשגרת הארגון ולדרך הראויה למימוש החזון והמטרות של הפרויקט הנבחר ולהעברתם למורים או לתלמידים המקבלים את המרחב. על מנת שהערכים לא יהיו רק מדוברים ולא ממומשים, יש לתרגם אותם לנהלים ברורים ההופכים את הערך לפעולות בנות קיימא, לאור החזון והמטרות. הגדרת גבול זה הינה הזדמנות להעביר למורים ולתלמידים את התפיסה הערכית העומדת מאחורי נהלי בית הספר, ובתוכה גם התפיסה הערכית-האישית של המנהל או המורה המעניק את מסגרת האוטונומיה. גבול זה הוא גם בסיס ליצירת שיח היכול להעמיק את העשייה הארגונית ולשפר אותה.

גבול המשאבים הוא החשוב ביותר למורים ולתלמידים המקבלים את מסגרת האוטונומיה. ככל שירבו המשאבים, כך הם ירגישו כי סומכים עליהם ומצפים מהם למימוש מיטבי של משימותיהם במסגרת האוטונומיה שקיבלו. המשאבים אינם חייבים בהכרח להיות כספיים, אלא גם משאבי זמן, כוח אדם, ציוד וכדומה.

הגבולות ויצירת המסגרת הברורה מאפשרים לצוות החינוכי והניהולי לעבור ממקום של סמכות למרחב בו ניתן לקיים שיח ודיאלוג חינוכי, המזמין התבוננות בגבולות וקיום מפגש משמעותי ביחס אליהם.  

ליווי במודל המרחבים בניהול עצמי

על מנת שהמורים או התלמידים המקבלים את האוטונומיה יצליחו לממש את עצמם ואת משימות בית הספר במסגרת הניתנת להם, הם זקוקים לליווי מיטבי. מדובר בשינוי תפיסה חינוכית ומעבר מפדגוגיה ליניארית למיומנות הכוללת הנחייה, מנטורינג, עיבוד ומשוב. האדם המלווה צריך למצוא את האיזון הדק בין ליווי צמוד לחברי הארגון בעלי האוטונומיה לאורך התהליך לבין הימנעות ממתן הנחיות הוראות להתקדמות. כך יוכלו המורים והתלמידים להרגיש באמת כי לא מדובר במניפולציה, אלא בתהליך הנוצר מתוך אמון מלא, וכי המשימות המוגדרות להם מצויות באחריותם הבלעדית ומתנהלות על פי תפיסותיהם. כך הם יוכלו לממש את עצמם ואת תפיסותיהם האישיות במסגרת בית הספר, ולפעול מתוך מוטיבציה פנימית אמיתית. זאת תהיה הדרך להגברת תחושת השייכות שלהם לבית הספר, וליצירת תשתית לפיתוח יוזמות בקרבם.

 

תהליך עבודה עם המודל

מרחב ניהול עצמי לתלמידים

להלן תהליך מומלץ לבחירת מרחב הניהול עצמי והעברתו לניהול עצמי של התלמידים.

בחירת מרחב

  • שותפים – צוות ההנהלה בהובלת מנהל בית הספר
  • זמן מומלץ – תלוי בגודל המרחב, עדיף שנה מראש.
  • דגשים –
    • התאמה לשכבה ולתלמידים
    • התאמה לצוות המחנכים
    • סיכויי הצלחה גבוהים
    • מרחב המאפשר אי – הצלחה

בניית מסגרת

  • שותפים- צוות המחנכים המובילים את המרחב
  • זמן מומלץ- חודשיים לפני זמן ההעברה לתלמידים
  • דגשים –
    • בהתאמה לחזון ולמטרות של בית הספר
    • דיוק וירידה לפרטים
    • ראיית הנולד וחשיבה על מכלול האפשרויות

העברה לתלמידים

  • שותפים- מנהל בית הספר והצוות החינוכי
  • זמן מומלץ – תחילת הזמן הנדרש להערכת הצוות לתלמידים לתכנן ולהוביל במרחב
  • דגשים –
    • אירוע חגיגי וטקסי המציין 'העברת מקל'
    • הכנה של התלמידים לנושא האחריות וההובלה
    • יצירת השראה ומוטיבציה

הנעה

  • שותפים- הצוות החינוכי
  • זמן מומלץ – מיד לאחר אירוע ההעברה
  • דגשים –
  • בניית מבנה ארגוני מיטבי על ידי התלמידים
  • קיום בחירות ואיוש המבנה
  • יצירת מוטיבציה על ידי שיקוף המטרות והמשאבים

ליווי

  • שותפים- הצוות החינוכי
  • זמן מומלץ – לאורך כל התהליך משלב ההעברה
  • דגשים –
  • מעבר מהוראה למנטורינג והנחייה, מתשובות לשאלות
  • העצמת הכוחות והיכולות של המשתתפים
  • שמירה על גבולות המסגרת
  • שימוש במיומנויות כמו ניהול זמן, גאנט עבודה, לוח תכנון ועוד
  • רפלקציה ועיבוד מובנים לאורך התהליך

אירוע שיא

  1. שותפים- תלמידי השכבה
  2. זמן מומלץ – על פי המועד שנקבע על ידי הצוות החינוכי והוצג לתלמידים בשלב ההעברה
  3. דגשים –
  • נוכחות מרבית של אנשי הצוות
  • שחרור מלא לניהול העצמי תוך שמירה על גבולות המסגרת
  • ליווי צמוד של המובילים

משוב והערכה

  1. שותפים- כלל תלמידי השכבה והצוות החינוכי
  2. זמן מומלץ – מיד לאחר אירועי השיא
  3. דגשים –
  • הקפדה על עיבוד ומשוב בכל הרמות מההנהלה ועד התלמידים
  • דגש על התהליך האישי שעברו התלמידים ואנשי הצוות
  • הלימה למטרות הפרויקט
  • חשיבה על המשך התהליך ומרחבים נוספים

 

מרחב ניהול עצמי למורים

מורה המקבל מרחב אוטונומי להגשים את עצמו בתוך בית הספר, יכול לפתח מוטיבציה פנימית גבוהה לעשייה החינוכית, ליזום, להוביל ומתוך כך תתפתח גם תחושת השייכות שלו לבית הספר.

המרחב למורים פועל על פי התהליך אותו פירטנו קודם לכן, אבל באופן אישי ומותאם. האפשרויות להניע תהליך שכזה, הינה באמצעות שיחה אישית ובירור החלום החינוכי של המורה ומתן גבולות ברורים שבתוכם מרחב למורה להגשים את חלומו. המורה בוחר את המרחב שלו, והמנהל מעניק לו מסגרת להגשמה עצמית.

 

במהלך השיחה יש לוודא כי החלום החינוכי עומד במסגרת הגבולות של הביטחון והבטיחות הנהוגים בבית הספר, חזון בית הספר ומטרותיו, ערכים החשובים לבית הספר ולמנהל והנהלים העוזרים להגשים אותם. בנוסף, על מנת לעזור למורה להגשים את חלומו החינוכי במסגרת בית הספר, יש למצוא משאבים שיכולים לעזור לו בבניית התהליך, כגון תקציב ומימון, שעות הוראה, פרטניות או שהיה, ציוד בית ספרי, אנשי צוות שיכולים לתמוך, זמן במערכת וכדומה.

לאחר מכן, מגיע שלב הליווי, בו המנהל יכול לערוך מפגשים סדורים בהם הוא מבקש לראות את ההתקדמות של הגשמת המרחב החינוכי של המורה, מתוך מקום לא שיפוטי, אלא מקדם, שואל שאלות במקום פתרונות, ומציע כלים ומיומנויות מתוך ניסיונו כדי להמשיך ולהגשים.

בסוף התהליך כדאי לקיים שיחת עיבוד ומשוב, על מנת לפרגן למורה ולחשוב אתו על כיווני הגשמה נוספים.

 

הצעות לשימוש במודל

במסגרת פעילות העמותה אנו מלווים בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ונותנים כלים למנהל בית הספר והצוות חינוכי לטובת פיתוח פדגוגיה המאפשרת לתלמידים להוביל את הלמידה שלהם במרחבי למידה אוטונומיים אותם בחרו אנשי הצוות. המרחבים בהם משתמשים במודל בבתי הספר השונים הם במסגרת החינוך הבלתי פורמלי כמו טיולים שנתיים בהובלת התלמידים, מסעות לפולין, מועצת התלמידים, התנדבות בקהילה ועוד. כמו כן, נעשה שימוש במודל גם במרחבים הפורמליים כגון ניהול עצמי ולמידה בהובלת התלמידים במסגרת שיעורי ההשכלה הכללית בשכבה י' או במסגרת ה- 30% של הלמידה המשמעותית במבחני הבגרות במקצועות השונים.

אחת מהתוכניות אותן פיתחנו הנשענת על מודל הניהול העצמי היא המכינה הבית ספרית בשכבת יב'. הצוות החינוכי בונה את המסגרת האוטונומית של המכינה בדגש על היכרות עם החברה ישראלית. מתוך מסגרת זו התלמידים בוחרים בתחילת השנה את הנושאים המעניינים אותם ובהם בוחרים להתעמק, ולקראת תקופת המכינה המתקיימת במשך שבועיים עד חודש אחרי בגרויות החורף ולפני חופשת הפסח, הם לומדים ומעמיקים בנושאים הנבחרים. בתקופת המכינה כל כיתה מלמדת את שאר תלמידי השכבה על אותם נושאים, מזמינה מרצים, מקיימת סיורים ופעילויות על מנת שהלמידה תהיה רלוונטית וחווייתית. לקראת סוף המכינה יוצאים התלמידים למסע בחברה הישראלית, המסע כולו נערך בהובלה עצמית של התלמידים ובו משובצים מפגשים ותכנים על בסיס הנושאים שבחרו ומסלולי טיול להיכרות עם הארץ והחברה.